#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. 1 ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות או באחריות ויצאו עליה עסיקין האם יכול לחזור בו?	"עד שלא החזיק - ודאי יכול לחזור בו.<p dir=""rtl"">אחר שהחזיק הינו דייש אמיצרא, שלא באחריות - ודאי אינו יכול לחזור דחייתא דקטרי סברת וקבלת, באחריות - לל&quot;ק דאביי יכול לחזור בו ולל&quot;ב אינו יכול דא&quot;ל אחוי טרפך ואשלם לך.</p>"	בבא קמא ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. 2 אחים שחלקו זה קרקע וזה כספים, שניהם קרקע, ובא בע&quot;ח וטרף מאחד מהם האם חולקים שוב ומדוע?	"חד קרקע וחד מעות - לל&quot;ק ודאי שנוטל מבעל הכספים וכי אינו בן שיירש, א&quot;ד להיפך פשיטא שאינו נוטל ממנו שזה שלקח כספים מרוויח שלא גובים ממנו, וזה שלקח קרקע מרוויח שאינה יכול להאבד.<p dir=""rtl"">שניהם קרקע וגבו מאחד מהם - רב אמר בטלה מחלוקת שהם כיורשים, ושמואל אמר ויתר שסובר שהם כלקוחות שלא באחריות, רב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות, מסתפק אם הם כיורשים או כלקחות (לפ&quot;א ברש&quot;י נוטל רק רביע ואת זה יתן כמו שרוצה או קרקע או מעות, ולפ&quot;ב נוטל חצי ואת החצי נוטל חציו בקרקע כיורש וחציו כלוקח באחריות שנוטל מעות).</p>"	בבא קמא ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ט. 2 'רב הונא אמר או כסף או מיטב' מה מיעט?<p dir=""rtl"">'אמר רב אסי כספים הרי הן כקרקע' באר!</p>"	"רב הונא אמר שיכול לשלם או כסף או קרקע מיטב אבל סובין לא, אבל אם אין לו אלא סובין יכול לתת סובין ולא מחייבים אותו לטרוח למכרם ולהביא כסף. (דעת הרי&quot;ף שרב הונא בריה דרב יהושע ורב פפא חולקים וסברים שיכול ליתן סובין לכתחילה וכן נקט להלכה, אבל ר&quot;ת פסק כהנ&quot;ל, וע' דעת הרמב&quot;ם שכסף וסובין שווה ומיטב בדלית ליה, ודעת הרמ&quot;ה שכסף קודם לסובין וסובין לקרקע).<p dir=""rtl"">דברי רב אסי כרב הונא ואימא וכן אמר רב אסי.</p>"	בבא קמא ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 1 'אמר רב הונא במצוה עד שליש' באר! והאם שליש מלבר או מלגו?	"ודאי אין הכוונה עד שליש ביתו, דאם כן אם יבאו לפניו לו ג' מצות יתן את כל ביתו, אלא הידור מצוה עד שליש במצוה.<p dir=""rtl"">בעי רב אשי שליש מלגיו או שליש מלבר תיקו.</p><p dir=""rtl"">במערבא אמרי משמיה דרבי זירא עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקדוש ברוך הוא.</p>"	בבא קמא ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 2 שור ובור גחלת ושלהבת שמסרם לחש&quot;ו והזיקו האם חייב ומדוע?	ר&quot;ל: אפ' שור קשור ובור מכוסה חייב, דשור דרכו לנתוקי ובור דרכו לנתורי, מה שאין כן באש היינו גחלת פטור, דכמה דשביק לה מעמיא עמיא ואזלא אבל שלהבת חייב.</p><p dir='rtl'>ר' יוחנן: שור קשור ובור מכוסה פטור (ע' תוס'), ואינו חייב אלא על שור מותר ובור מגולה, מה שאין כן באש אפי' בשלהבת פטור דצבתא דחרש גרם.	בבא קמא ט:		
